השבוע פורסם בעיתון הבריטי גרדיאן מכתב שעליו חתומים כ-400 עובדים מגוגל ומאמזון, שקוראים לחברות שבהן הם מועסקים לבטל את ההתקשרות שלהן עם ממשלת ישראל במסגרת מכרז הענן הממשלתי נימבוס. הנימוק של חותמי העצומה, שלא היה להם האומץ לחשוף את שמם, הוא שהקמת אזורי הענן והדטה הסנטרים של החברות עבור הממשלה תביא לכך שהטכנולוגיה שלהן תגיע לידי "הצבא הישראלי" (זה המונח שבו הם השתמשו במכתב) ותעמיק את הפגיעה בפלשתינים ברצועת עזה.

רבות אמרו חכמים על מעלת השתיקה וחסרונו של הדיבור: "יפה שתיקה לחכמים" ומכאן ברור למי יָאָה הפטפטת. "מילה בסלע שתיקה בתרי" [בשתיים]; "אֱוִיל מחריש לחכם יחשב" - גם השוטה, בטרם יפתח פיו לא יֵחָשְׂפוּ טיפשותו ובורותו; "חוֹשֵׂק שפתיו - משכיל" (משלי י' יט); הרשב"ג, רבי שמעון בן גמליאל, אמר: "לא מצאתי טוב לגוף משתיקה (אבות א' טז). יש גורמים הגורמים לאדם להתיר חרצובות לשונו: כמו "נכנס יין יצא סוד", פיתוי אגב אהבים, ועוד.

ממשל ביידן וישראל פתחו לאחר סיום מבצע "שומר החומות" ברצועת עזה במאמץ מדיני וכלכלי לחזק את הרש"פ והעומד בראשה מבחינה כלכלית ולנסות גם לחזק את מעמדו של מחמוד עבאס ברחוב הפלשתיני.

שר החוץ יאיר לפיד יצא לוושינגטון כדי לנסות ולהמריץ את ממשלו של ג'ו ביידן להכין את PLAN B למקרה ששיחות הגרעין בוינה יכשלו או להציב אולטימטום לאירן בעניין החזרה להסכם הגרעין עד לתאריך מסוים. לפיד נועד עם סגנית הנשיא קאמלה האריס, עם שר החוץ טוני בלינקן ועם היועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבאן, אבל חזר בידיים ריקות. בכירי הממשל הבהירו לו שהם מאמינים בדרך הדיפלומטית ולא באופציה הצבאית. הם חזרו על הסיסמאות המוכרות של המחויבות האמריקנית העמוקה לביטחון ישראל וכי הם "ישקלו אופציות אחרות" אבל ברור לכולם שהאופציה הצבאית איננה כלולה בהן, ממשל ביידן איננו מאמין בדרך הזו.

בפרשת השבוע אנחנו נפגשים עם אמירת הנכונות של אברהם "הִנֵּנִי" לנאמר לו: "קַח-נָא אֶת בִּנְךָ יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחַק, וְלֵךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמּוֹרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעוֹלָה" (כ"ב 1-2) הפעם לא לתכלית הנשגבה "לֵךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ... וְאֶעֱשֶׁה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל (י"ב 1-2).

צפיתי הלילה בתוכניתו של גיא זוהר ב"כאן", ערוץ-11. הוא הציג דו-קרב פרלמנטרי מרתק. ראש הממשלה נפתלי בנט אמר כי תחת הנהגתו לא בוטלו גופים כ"מגן ישראל" שהוקמו לסייע במאבק בקורונה, שלא כבעבר. אמירה די צמחונית. שר הבריאות דאז יולי אדלשטיין עלה נסער על דוכן הכנסת והטיח בבנט כי הוא שקרן. בעת כהונתו לא נסגרו גופים אלה.

תשמעו מעשייה חסידית, אבל אמיתית: יהודי חרדי אשר נטל על עצמו משימת חיים, לפעול בכל דרך להפסקת דיבורי החולין בבתי הכנסת, עלה גם הוא בל"ג בעומר האחרון לציון הרשב"י במירון, ולרוע מזלו היה בין נפגעי האסון הטראגי שגבה 45 קורבנות. כשנתגלה מוטל בשטח חסר הכרה, הוא סומן כמת והועבר למתחם ההרוגים. ברגע האחרון הבחין מישהו שה'מת' מגלה סימני חיים. הוא הוחש לבית החולים בצפת, עבר טיפול נמרץ וניצל בחסדי שמים.

רגע לפני שיקפצו המקטרגים, שדופי הדעת ושטופי המוח לאמור שכבר בכותרת יש משום הסתה, גזענות, קריאה לאלימות ו/או הפיכה - אבקש להרגיע. בדברים דלקמן יש ניתוח פשוט ושכלתני המכוון להבהיר מדוע המשטר הנוהג כאן בארצנו אינו האידיאלי, זה בלשון המעטה. הדברים נוגעים לשאלות יסודיות שכולן נוגעת בהקמת המדינה, זהותה ומאפייניה הלאומיים של המדינה, מיהו הריבון במדינה ואגב-כך גם מימוש צרכיה הביטחוניים של מדינת ישראל, היא הבית הלאומי לעם היהודי שהוקם כאן בארץ הקודש.

רק שמץ מהאימה שהטילו הנאצים על יהודי אירופה, נראה ונשמע בהצגה. ההצדעה במועל יד עם "הייל היטלר" הפכה למנטרה אצל כל הנכנעים והכובשים. אבל אז, קבוצת שחקנים משובחים שהיו מעלים ברפרטואר שלהם מחזות כמו "המלט" או הסוחר מוונציה, שקטעים מהם כלולים בהצגה זו, מחליטים להפר את מזימת המפקד הנאצי בפגישתו עם המרגל הגרמני המשמש פרופסור באנגליה.

יחיאל ויצמן יליד פינסק ברוסיה הלבנה, פעיל ציוני ואגרונום במקצועו, היה אחיו הצעיר של פרופסור חיים ויצמן, הנשיא הראשון. ב-1913 עלה לארץ ומונה לאחראי מטעם ממשלת המנדט על ייעור הרי הכרמל ועסק בגאולת קרקעות. בשנת 1920 נשא לאשה את אידה (יהודית), בת הרופא ד"ר גרשון יצחק קרישבסקי. הזוג הצעיר קבע את ביתו ברחוב מלצ'ט 4 בחיפה.