הפרקליטות, שרות הביטחון הכללי (השב"כ) והצנזורה, יתאמו את הטיפול בבקשות לצווי איסור פרסום, וכן במעקב מתמיד לביטול הצווים - כאשר לא יהא יותר צורך בהם. כך הודיעה פרקליטת המדינה עדנה ארבל בפגישה שערכה עם כתבים ביום א' (10.6.01).

הצורך בתיאום ובפעילות משותפת עלה נוכח טיפולה הכושל והתנהלותה של הפרקליטות בכל הקשור לצווי איסור פרסום. הפרקליטות נטלה לעצמה בשנים האחרונות את המנדט להחליט בעצמה אילו עניינים יש למנוע מהציבור. כך, לדוגמא, נגסה הפרקליטות בסמכויותיה של הצנזורה הצבאית, ומיהרה להגיש, מעת לעת, בקשות לבית המשפט - כדי שיוציא צווים האוסרים פרסום עניינים שונים. קולה של הצנזורה לא נשמע בבית המשפט, גם במקרים שבהם לא ראתה הצנזורה כל מניעה ביטחונית לבקשה להוציא צו איסור פרסום.

פעילות זו של הפרקליטות - תוך חריגה מסמכותה (הסמכות בחוק בנושאים הללו ניתנה לצנזורה) - גרמה פעמים רבות למורת רוח רבה בתקשורת, ולמתח רב בין הפרקליטות והצנזורה, שציפתה שהצנזור הראשי יצדיק את שיקול דעתה בנושא.

אחד המקרים הבולטים נוגע ל"מסמך רביב": היועץ המשפטי לממשלה אסר לפרסם את המסמך, שתיעד ישיבה שהתקיימה במשרד המשפטים בשאלת הגשת כתב אישום כנגד אבישי רביב. האיסור הוצא במישרין על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, על דעת פרקליטת המדינה עדנה ארבל. הנימוק הכוזב שהועלה: ביטחון המדינה.

בעקבות עתירה שהגיש כותב שורות אלה, ולאחר שהוכח בדיון כי היועץ והפרקליטות מנסים בעצם להגן על עצמם מפני פרסום פרטים מביכים מתוך המסמך הנוגעים לאופן התנהלותם בנושא - הורה בג"צ על התרת המסמך לפרסום, בכפוף להיתר שיינתן על-ידי הצנזורה. הצנזור הצבאי הראשי שנוכח בהיכל המשפט, התיר זאת בו במקום למורת רוחה של הפרקליטות.

עניינים נוספים בגינם נדרשה הפרקליטות לערוך בדק בית בנושא זה הם משפטם של שמעון שבס, נחום מנבר ויצחק יעקב. במקרים הנ"ל נטלה לעצמה הפרקליטות שוב ושוב את הסמכות להחליט אילו עניינים אסורים בפרסום משיקולי ביטחון, ומכוח זאת פעלה תוך ניטרול הצנזורה. בתי המשפט, בערכאות השונות, התירו פרסום של חלק מהעניינים.

עתה, כאמור, נאלצת הפרקליטות "ליישר קו" עם השב"כ והצנזורה, ולתאם עימם את אופן הטיפול בעניינים אלה.